שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אוחנה

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 29.9.10 (כב' השופטת סיגל רסלר-זכאי), לפיה נדחתה עתירת המבקשת (הנתבעת) להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות של המשיב שנעשתה על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל ביחס לתאונת דרכים מיום 3.6.08 המהווה גם תאונת עבודה ואשר קבעה את נכותו הצמיתה בגין התאונה הנדונה על 10% בגין פגיעה בגב תחתון.

טענתה של המבקשת הינה כי בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל שבדקו את המשיב לא עמדו מסמכים רפואיים מהותיים הדרושים להערכתן והנוגעים לעברו הרפואי של המשיב בנוגע לתלונות קודמות שלו אודות כאבי גב תחתון מהשנים 96-99, ולפיכך יש לטענתה להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית של המל"ל.

המבקשת הפנתה לתיעוד רפואי שאספה מתיק קופת החולים, וכן להצהרתו של המשיב לפני הועדה מיום 21.9.09 ממנה עולה לטענתה כי המשיב בחר להימנע מלחשוף בפני הועדה הרפואית של המל"ל את עברו הרפואי הרלוונטי משנות ה-90 המאוחרות. לטענת המבקשת, מאחר והועדה הרפואית של המל"ל לא ניכתה ולא דנה במצבו הרפואי של המשיב עובר לתאונה - פרט לתיעוד בודד משנת 2000 בעניין הצוואר - יש להתיר לה להביא ראיות לסתור ולמנות מומחה בתחום האורטופדי אשר יקבע האם נותרה למשיב נכות בתחום האורטופדי כתוצאה מהתאונה ומהי נכותו שאינה קשורה לתאונה.

בהחלטתו נשוא הבר"ע דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו בין היתר כי:

"טענתה של המבקשת היא כי אל מול הועדות הרפואיות של המל"ל, לא עמדו לעיון מסמכים רפואיים הנוגעים לתלונותיו של התובע בגין כאבי גב תחתון עובר לתאונה. לא צורף תצהיר לבקשה, אלא מסמכי הועדה ומסמכים מתיקו הרפואי של המשיב בקופ"ח. עולה כי המשיב נבדק שלוש פעמים על ידי וועדות רפואיות במל"ל. ועדות רפואיות מיום 24.12.08 ומיום 21.04.09 העניקו למשיב נכות זמנית ולא נכות יציבה, שכן מסקנותיהם הייתה שמצבו הרפואי של התובע טרם התגבש ועשוי להשתפר.מעיון בתיק המל"ל עולה כי החלטות הוועדות הרפואיות התקבלו לאחר שעמד בפניהן החומר הרפואי הרלבנטי בתחום האורטופדי. זאת ועוד מדוחות הועדות, כפי שצורפו הן לבקשה והן לכתב התביעה, עולה כי המסמכים שהוצגו הם דו"חות ועדה רפואיים קודמים, דו"חות פיזיותרפיה , פענוח C.T עמ"ש מותני, וכן תיקו הרפואי של התובע. עוד עולה כי הוועדה אף היתה ערה לתאונת עבודה קודמת (משנת 2000), אשר התובע סבל מכאבי צוואר (פרוטוקול הועדה מיום 24 דצמבר 2008). עולה כי הועדה הרפואית מיום 21.09.09 קבעה את נכותו הצמיתה של התובע ובחרה לציין כי נכות זו משקפת ממצאים בתחום הנוירולוגי, דהיינו, תחושה או הקרנה מהגב התחתון לרגל ימין, הפרעה תחושתית בכף רגל ימין וקשיים להתרומם על האצבעות. בנוסף, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל. זאת ועוד, התיעוד הרפואי, אשר לטענת המבקשת 'הוסתר' מהועדה הינו פירוט של 3 תלונות על כאבי גב תחתון משנת 1996 ו- 1999, ללא כל אינדיקציה על המשך תלונות או טיפול. כעולה מתיק המל"ל עיינו הרופאים בתיקו הרפואי של התובע ובנסיבות אלו החלטתי לדחות את הבקשה".

בהתאם להחלטת כב' השופטת שיצר מיום 21.2.11 הוגשה תגובת המשיב, וכן הוגשה תשובה מטעם המבקשת לתגובת המשיב.

לאחר שעיינתי בבר"ע בתגובה ובתשובה לתגובה, ובהחלטת בית משפט קמא, מסקנתי היא שאין מקום ליתן למבקשת רשות ערעור.

הלכה היא כי בית משפט של ערעור "יתערב רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להביא ראיות לסתור" (רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גוליבנסקי [פורסם בנבו], 27.2.06), וכן כי "הבאת ראיות לסתור החלטה של וועדה רפואית תתאפשר רק במקרים נדירים" (ראו: רע"א 7955/99 שאול נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו], 7.5.00).

המקרה הנדון אינו נמנה על אותם מקרים חריגים ועם אותן נסיבות יוצאות דופן.

עיקר טענות המבקשת הן על הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא, אשר בחן את טענות הצדדים התרשם מהמסמכים והתיעוד הרפואי וקבע על יסוד התשתית העובדתית שהונחה לפניו כי "מעיון בתיק המל"ל עולה כי החלטות הוועדות הרפואיות התקבלו לאחר שעמד בפניהן החומר הרפואי הרלבנטי בתחום האורטופדי. זאת ועוד מדוחות הועדות, כפי שצורפו הן לבקשה והן לכתב התביעה, עולה כי המסמכים שהוצגו הם דו"חות ועדה רפואיים קודמים, דו"חות פיזיותרפיה, פענוח C.T עמ"ש מותני, וכן תיקו הרפואי של התובע".

ממצאיו העובדתיים של בית המשפט במקרה הנדון מעוגנים על פניו בחומר הראיות.

עיון בדו"חות הוועדה מעלה - כפי שקבע בית המשפט בהחלטתו - שלכאורה עמד לפניה תיקו הרפואי של המשיב לרבות כרטיסים רפואיים מקופ"ח כללית (ראו גם דו"ח הועדה הרפואית מיום 21.4.09 ס' 18 וכן דו"ח הועדה מיום 21.9.09 ס' 18 ו-26). כך נרשם גם בדו"ח הועדה מיום 24.12.08 כי "בעיון בתיקו הרפואי הנ"ל נפגע ב 28.9.00 בתאונת עבודה ודרכים וסבל מכאבי גב צוואר וסחרחורת ..." (ראו ס' 18 ו-26 לדו"ח).

זאת ועוד, על פניו התיעוד שצרפה המבקשת אינו מצביע - כפי שנקבע גם בהחלטה - על עבר רלוונטי אשר חורג מ-3 תלונות ואבחנות בודדות על כאבי גב שנערכו כ- 10 שנים ויותר לפני התאונה נשוא התובענה, והוא אינו מלמד לכאורה על ממצא רפואי ממשי רלוונטי.

משנקבע שלפני הוועדה עמדו המסמכים הרלוונטים והובא בחשבון עברו הרפואי של המשיב, לא ניתן לומר שההחלטה נשוא הבר'ע אינה סבירה באופן המחייב התערבות בה בשלב זה של המשפט. החלטת בית משפט קמא מיישמת לכאורה את אמות המידה שנקבעו בפסיקה האם להתיר הבאת ראיות לסתור, ואין לגלות בה טעות בחוק.

זאת ועוד, המבקשת לא טענה בבר"ע וממילא לא הראתה מה עוול יגרם לה כתוצאה מההחלטה נשוא הבר"ע אם לא ייבחן הנושא בשלב זה, ואשר לא ניתן יהיה לפצות עליו בהוצאות הולמות במסגרת ערעור בזכות אם עדיין יהיה בכך צורך.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבר"ע. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבר'ע בסך 10.000 שח . הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"א, 08 מאי 2011. המזכירות תודיע לצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: